אֲנָשִׁים אֵלּוּ נִקְרָאִים נַוָּדִים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו הֵם בָּנוּ אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם מֵחָדָשׁ. קַל יוֹתֵר לְפָרֵק וְלִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֹהֶל מֵאֲשֶׁר בַּיִת בָּנוּי מֵאֶבֶן, וְלָכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית עַל מִישֶׁהוּ שֶׁעָבַר לָגוּר בְּמָקוֹם חָדָשׁ, כָּתוּב "וַיֶּאֱהַל", כְּלוֹמַר – הֵקִים אֶת הָאֹהֶל שֶׁלּוֹ בְּמָקוֹם חָדָשׁ. אַחֲרֵי שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִפְסִיקוּ לִנְדֹּד וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, הֵם בָּנוּ לְעַצְמָם בָּתִּים, וְרֹב הָעָם כְּבָר לֹא גָּר בְּאֹהָלִים. גַּם הַיּוֹם יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים בְּאֹהֶל. לְדֻגְמָה – חֵלֶק מֵהַבֶּדְוִים שֶׁנּוֹדְדִים לִמְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה שֶׁל הַצֹּאן שֶׁלָּהֶם. הֵם גָּרִים בְּאֹהָלִים וְלֹא בְּבָתִּים בְּנוּיִים מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר כָּל הַצִּמְחִיָּה בְּמָקוֹם מְסֻיָּם נִגְמֶרֶת, הֵם מְפָרְקִים אֶת הָאֹהָלִים שֶׁלָּהֶם – עוֹבְרִים לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִרְעֶה לְצֹאן וּמְקִימִים אֶת הָאֹהָלִים שֶׁלָּהֶם מֵחָדָשׁ. עָצוּב לָדַעַת שֶׁגַּם בָּאָרֶץ שֶׁלָּנוּ עֲדַיִן יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים בְּאֹהֶל, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהֵם רוֹצִים לָגוּר בְּאֹהֶל אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם בַּיִת בָּנוּי לָגוּר בּוֹ. (בראשית עם ביאורים וציורים, 2014. © כל הזכויות שמורות)