במדרש שלפניכם חז"ל מציגים את איזבל באור חיובי יותר מן האופן שבו היא מוצגת במקרא:
איזבל גומלת החסדים
"וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר ה' לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל". (פסוק כג)
לקריאת המדרש
גמילות חסדים
אנו למדים מאיזבל,
כי ביתה היה סמוך לשוק,
וכל מת שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מתוך ביתה,
ומכה בכפיה,
ומקוננת בפיה,
ומהלכת עשרה צעדות.
וכל חתן שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מפתח ביתה,
ומסלסלת בכפי ידיה,
ומהלכת עשרה צעדות,
ונתנבא עליה אליהו זכור לטוב: "הכלבים יאכלו את איזבל בחלק יזרעאל" – והאברים שגמלו חסד לא שלטו בהם הכלבים וניתנו לקבורה, שנאמר: וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים
ילקוט שמעוני, ספר מלכים ב', רמז רלב
- מדוע חז"ל מציגים את איזבל באור שונה מן הדרך שבה היא מוצגת בתנ"ך?