איך נגבו מיסים בעת העתיקה?
"וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר". (ה, ז)

ממגורה לאיסוף תבואה בתל מגידו. העלאת תבואה, דגן, יצהר ותירוש בעת העתיקה הייתה מס ששילמו לשלטון המרכזי. צילום: James Emery at flickr, CC BY 2.0

 

המיסים בתקופת המקרא לא ניתנים באמצעות כסף, אלא באמצעות מזון שהועלה למלך או כוח אדם שמילֵא משימות שונות של בית המלוכה.

להמשך קריאה

תהליך גביית המיסים נעשה בפיקוחו של מי שהיה "על המס", מעין שר האוצר או שר המיסים. בתקופתו של שלמה היה זה אדונירם בן עבדא, שהיה אחראי לעבודות הציבוריות וכן לגיוס פועלים מקרב העם לצורך המיזם האדיר של בניית בית המקדש הראשון. אתם מבינים מכאן שהדמות שהייתה ממונה על גביית המיסים לא הייתה אהודה במיוחד על הציבור.
בכל חודש מימן מחוז אחר את הוצאות בית המלוכה ואת מפעלי הבנייה האדירים. המיסים שנגבו בכל עיר נשמרו במחסני ענק – ממגורות.

  • מה היתרונות ומה החסרונות בשיטת המיסוי המבוססת על מחוזות שונים?