לא סתם הם זורמים אל המקדש הזה שהפך זה מכבר הפך לעיר שלמה, מצופה זהב, וסלולת רחובות, ומעמידת עמודים. הם מגיעים כי האל ונקטשווארה קרא להם לבוא.

סתם כך אדם אינו יכול להגיע אל המקום הזה, אלא רק אם נקרתה בידו הזדמנות או חלום או שברי משפט, והאדם יודע במעין "צו לב" פנימי כי הוא מוזמן.

(מתוך דבריה של מיה טבת דגן בבלוג "עבודת אלילים – מחשבות על תרבות")