נַעֲרָה טוֹבָה יְפַת עֵינַיִם,
הַטִּי כַּדֵּךְ, הַשְׁקִינִי מַיִם.

שְׁתֵה, אֲדוֹנִי, כַּדִּי לְפָנֶיךָ,
אַחַר אֶשְׁאַב גַּם לִגְמַלֶּיךָ.

מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא, בַּת חַיִל,
הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלַּיִל?

אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ,
גַּם תֶּבֶן, גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ

חֵן חֵן, נַעֲרָה יְפַת עֵינַיִם,
עַל כִּי הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מַיִם.

נֶזֶם-פָּז הִנֵּה לְאָזְנַיִךְ
וּשְׁנֵי צְמִידֵי זָהָב עַל יָדַיִך.

מילים: לוין קיפניס (1990-1890)
לחן: ידידיה אדמון (1982-1894)

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.