אני – חנה.
"וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ, חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ, הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים." (פסוק ח)
נשים במקרא - חנה אם שמואל הנביא

נשים במקרא – חנה אם שמואל הנביא. גלויה מצויירת ציור: ג' שטאל. הוצאת פניקס, ברלין, 1920 בקירוב .המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,מאוסף חוה שניידר לבית קוטניק.

 

להמשך קריאה

הכמיהה של חנה לבן היא כמיהה חוצת גבולות, תקופות וגם מינים. נשים רבות, וגם גברים, הזדהו עם הכאב שלה, ובמהלך הדורות ניסו לתאר את הרגשות שלה באמצעות שירים ויצירות אומנות. הצייר הגרמני גוסטב שטאל צייר את הגלויה הזו בגרמניה בשנת 1920, ונתן לה את השם "חנה אֵם שמואל הנביא".

  • התבוננו במבע פניה של חנה ביצירה והתאימו בינו לפסוק בפרק.