אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ עָשִׁיר, וְעֶפְרוֹן יָדַע אֶת זֶה.
פַּעַם אַחַר פַּעַם הִתְעַקֵשׁ אַבְרָהָם לְשַׁלֵם לוֹ עֲבוּר מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה, אֲבָל עֶפְרוֹן סֵירַב לְקַבֵּל תַשְׁלוּם וְרָצָה לָתֵת לְאַבְרָהָם אֶת הַמָקוֹם בְּמַתָנָה.
לְבַסוֹף הִסְכִּים עֶפְרוֹן לְקַבֵּל תַשְׁלוּם, וְנָקַב בַּסְכוּם – 400 שֶׁקֶל כֶּסֶף. הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם: "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא", כְּלוֹמַר: בֵּינֵינוּ, זֶה סְכוּם קָטָן… מָה זֶה כְּבָר בִּשְׁבִילְךָ 400 שֶׁקֶל כֶּסֶף?
ביני ובינך
"אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא, וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר."
(פסוק טו)
(פסוק טו)
-
סַפְּרוּ סִיפּוּר עַל מַצָב דוֹמֶה: אָדָם רוֹצֶה מֵאָדָם אַחֵר מַשֶׁהוּ שֶׁהַמְחִיר שֶׁלוֹ גָבוֹהַ, אֲבָל הוּא מַצִיג אֶת הַמְחִיר כְּנָמוּךְ וְלֹא מַשְׁמָעוּתִי. הִשְׁתַמְשׁוּ בַּבִּיטוּי "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא".
