הסנה הבוער, כמו גם דימויים נוספים מן המקרא, מוזכרים בשיר "רואים רחוק רואים שקוף" שכתב יעקב (יענקל'ה) רוטבליט. השיר מתאר חיפוש של דרך ומקום ייחודיים לאדם.
בן אדם כסנה מול השמיים
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל."
(פסוק ב)
(פסוק ב)
למילות השיר
רואים רחוק רואים שקוף
מילים: יעקב (יענקל'ה) רוטבליט
צר היה כל כך
הייתי אז מוכרח
לפרוש כנפיים ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר נבו
רואים רחוק רואים שקוף.
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש.
אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמֵא כמו הֵלֶךְ במדבר
אל מילת אמת
שֶׁכּוֹחַ בה לתת
לשאת פנים אל המחר.
בן אדם…
בערה בי אש
יצאתי לבקש
ימים סערתי כסוּפה
שבתי אל ביתי
למצוא שאת איתי
עד בוא הדרך אל סופה.
בן אדם…
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
- לפי השיר, האדם הוא "כסנה מול השמיים". הסבירו את משמעות האמירה הזו.
- מצאו אזכורים תנ"כיים נוספים בשיר. לשם כך, היעזרו באתר dicta.
קרדיט: שמוליק קראוס – רואים רחוק רואים שקוף / מוזיקה ישראלית, 2017