"בן לו היה לי" – שירת העקרוֹת
"וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ." (פסוק יא)
השיר בכתב ידה של רחל.

השיר בכתב ידה של רחל. מתוך ויקישיתוף

חייה של רחל המשוררת (רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע) לא היו פשוטים.

להמשך קריאה

גם מעצם היותה חלוצה שהתיישבה בקיבוץ דגניה וחלתה בשחפת, אך בעיקר בשל הכמיהה העזה שלה לילד. משאלתה זו לא נענתה, לעומת משאלתה של חנה. במקום ילדים השאירה אחריה רחל המשוררת מורשת של שירים. אחד מהם הוא השיר "אוּרִי", הידוע יותר בשם "עֲקָרָה" (כדאי לשים לב בתמונה מה היה שם השיר במקור). מוזמנים להאזין לשיר.

  • חנה בחרה בשם שְׁמוּאֵל. כיצד הסבירה חנה את הבחירה שלה בשם זה?
  • לפי כתב היד של רחל אנחנו מגלים שלשיר קראו במקור "אִמָהִי", אך הוא פורסם בשם "עֲקָרָה". כיצד שני השמות האלו מתארים את המצב ואת התחושות של רחל המשוררת ושל חנה המתפללת?