ברית
"וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ." (יא, א)

מלך ישראל משתחווה בפני המלך שלמנאסר השלישי מאשור, האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי מנמרוד (בסביבות שנת 827 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הבריטי (לונדון). צילום: Steven G. Johnson, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

במקרא ברית היא התחייבות בשבועה בין שני צדדים, ולה שני ביטויים מרכזיים: ברית בין בני אדם, ובכלל זה בין שליטים ובין עמים המתחייבים לחיות בשלום זה לצד זה ולהגן זה על זה, וברית בין האל לאדם, ובמיוחד בין האל לבין עמו ישראל.

להמשך קריאה

במקרא מתוארות גם בריתות בין בני אדם יחידים, שבטים או עמים, כאשר שני צדדים אינם במעמד שווה, והברית מבוססת על הַכְפָּפָתוֹ של הצד החלש, הנשלט, לצד החזק, השליט. כך, לדוגמה, ביקשו אנשי יבש גלעד לכרות ברית עם נחש מלך עמון (שמואל א יא, א).

מעובד על פי: טריה פיליפ ומתיה קם, "ברית (במקרא)", לקסיקון לתרבות ישראל. © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

  • מה אפשר ללמוד על מצבם של אנשי יבש גלעד מניסיונם לכרות ברית עם מלך עמון?
  • יש הטוענים כי תשובתו של נחש העמוני: "בְּזֹאת אֶכְרוֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין", נגועה בסרקזם*. הסבירו טענה זו.

*סרקזם – לעג מר, צחוק ארסי ועוקצני. (הגדרה – מילון רב-מילים של חברת מלינגו). © כל הזכויות שמורות למלינגו.