אַחֲרֵי כְּתִיבַת הַשֵׁם הָיוּ שׁוֹבְרִים אֶת הַכְּלִי, וְזֶה הָיָה סֵמֶל לְמָה שֶׁיִקְרֶה לְמִי שֶׁיִמְרוֹד בְּמִצְרַיִם. בְּרָכָה הִיא אֲמִירָה הַמְאַחֶלֶת לְמִישֶׁהוּ דָבָר טוֹב. הֲפוּכָה מִמֶנָה הִיא הַקְלָלָה הַמְאַחֶלֶת לְמִישֶׁהוּ דָבָר רַע. בַּמִזְרָח הַקָדוּם הֶאֱמִינוּ שֶׁלַמִילָה הַנֶאֱמֶרֶת יֵשׁ כּוֹחַ, וְשֶׁמֵרֶגַע שֶׁנֶאֶמְרוּ דִבְרֵי הַבְּרָכָה אוֹ דִבְרֵי הַקְלָלָה – הַם עֲתִידִים לְהִתְקַיֵים אִם אֵין כּוֹחַ אַחֵר שֶׁיְבַטֵל אוֹתָם.