"וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט, ו) "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו". בא וראה כמה בין משה לשמואל: משה היה נכנס ובא אצל הקדוש ברוך הוא לשמוע הדבור, ואצל שמואל היה הקדוש ברוך הוא בא, שנאמר (ש"א ג, י) ויבא ה' ויתיצב. למה כך? אמר הקדוש ברוך הוא: בדין ובצדקה אני בא עם האדם, משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח, יג) וישב משה לשפוט את העם; אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט, כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א ז, טז) והלך מדי שנה בשנה; אמר הקדוש ברוך הוא: משה, שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל, יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור; אבל שמואל, שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם, אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז, יא) "פלס ומאזני משפט לה"'. (שמות רבה טז, ד)