גיחזי ותחיית המתים
"וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר". (פסוק כט)

איור מתוך הספר: "The story of the Bible from Genesis to Revelation", 1873, מתוך ויקישיתוף

גיחזי עובר על מצוותו המפורשת של אלישע לא לדבר עם איש בדרך, לוקח לעצמו את הקרדיט על החייאת הנער ובכך כופר בכוחו הבלעדי של אלוהים כמחיה מתים, ולבסוף גם כופר בכוחו של אלישע.

לקריאת המדרש

בשעה שבא אלישע להחיות את בנה של שונמית אמר לו אלישע: "קח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו" (פס' כט), וגיחזי לא עשה כן, אלא כשפגש בו אדם בדרכו ושאל אותו: מאין ולאן גיחזי? ענה לו גיחזי: אני הולך ומחיה מתים! אמר לו: אין מחיה מתים אלא הקב"ה! (…)
הלך גיחזי לבצע את שליחותו ולא הצליח להחיות את הילד. חזר אצל אלישע ואמר לו: יודע אני, אילו היה מת הילד באמת, לא היה קם לתחייה, גם לא על ידך.

(מבוסס על ירושלמי מסכת סנהדרין נג, א)

  • מהי עמדת המדרש כלפי גיחזי? האם לדעתכם חיצי הביקורת צריכים להיות מופנים כלפיו או כלפי אלישע ששלח שליח במקום למלא את תפקידו?