גלגל החגים
"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה."
(פסוק א)

לוח גזר שנמצא בתל גזר הוא לוח שנה חקלאי המונה את חודשי השנה (בתמונה העתק המוצג במוזיאון ישראל), Yoavd, נובמבר 2012 ,GFDL

לוח השנה העברי מבוסס על שילוב של 12 מחזורי ירח (ממולד עד מולד) ושל מחזור שמש – משך הזמן של הקפָה אחת של כדור הארץ את השמש מחולק ב-12 חודשים. כדי להתאים את שני הלוחות, העברי והלועזי, שאורכם שונה, ולהסדיר את עונות השנה (הקשורות במיקומו של כדור הארץ בהקפתו את השמש) בהתאם לאירועים דתיים וחקלאיים, בכל שנתיים או שלוש מתווסף אל הלוח העברי חודש נוסף – אדר ב.
וכך אנו חוגגים את שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – בעונתם.

להמשך קריאה

פסח – "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" – תקופה מצוינת לחגוג את זבח הפסח עם טלאים וגדיים בתוך טבע פורח המשרה אווירה חגיגית ואופטימית; ואז יש לספור שבעה שבועות "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" (או בנוסח של נעמי שמר – "בניסן הונפו בכוח כל החרמשים"), ועד שמגיעים סופו של האביב וראשיתו של הקיץ. אז התבואה מבשילה ונקצרת וראשוני הפירות מופיעים – הינה הוא חג השבועות, חג הביכורים. וכשמסתיים הקיץ, עם בוא הסתיו, אחרי שנאספו הפירות האחרונים, תעשה לך את חג הסוכות, חג האסיף, שבעה ימים "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

מבוסס על: בילי סביר, "גלגל החגים", אתר מיזם

  • מתי לדעתכם עדיף לחגוג את ראשית השנה? בניסן, החודש הראשון בימי בית ראשון, או בתשרי?
  • מה היא ההתחלה – בשיא הפריחה האביבית או כשהזרעים נטמנים באדמה וממתינים שהפוטנציאל הגלום בהם יתממש?