עד אז היה נהוג לאכול בעזרת סכין בלבד, או בכף או בידיים. באיטליה, החל מהמאה ה-11, החלו להשתמש בכלי דמוי מזלג כדי להחזיק את גוש הבשר בזמן שחתכו אותו (ואת הבשר עצמו אכלו בידיים). רק במאה ה-16 נוצרו מזלגות בעלי שלוש או ארבע שיניים שנועדו לאכילת פסטה. בתקופה זו הפך המזלג לפופולרי באיטליה בקרב האצולה, ולאט לאט הפך לכלי מקובל בשכבות אחרות ובמדינות נוספות (מבוסס על ויקיפדיה).

ה"מזלג" של חפני ופנחס אינו המזלג שאנו מכירים מימינו. המזלג המוזכר בפסוק היה ככל הנראה מעין קלשון בעל שלוש שיניים גדולות, ששימש כדי לתפוס את הבשר המתבשל ולהפוך אותו.