הפרק פותח במילים: "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת" ומתייחס למלך יהודה, המלך יהויקים. החכמים היו קשובים לכך, שכן הם סברו שלכל ניסוח יש סיבה, בוודאי לשימוש במילה 'בראשית', שהיא כידוע המילה הראשונה בתורה.
(פסוק א)
ואמר רבי יוחנן משום דבריו של רבי שמעון בן יוחי: מדוע כתוב "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ" (ירמיהו כו, א), וכתוב "בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה" (ירמיהו כח, א) – וכי עד עכשיו לא היו מלכים?
אלא ביקש הקב"ה הוא להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים, נסתכל בדורו – ונתקררה דעתו.
ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, נסתכל בצדקיה – ונתקררה דעתו.
(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קג עמוד א)
המדרש נותן לביטוי החוזר פרשנות אחת – האל רצה להחזיר את העולם לתוהו ובוהו ולהתחיל את הבריאה מחדש, אבל כל פעם מסיבה אחרת. בתקופת יהויקים – בגלל מעשיו הקשים של המלך, ואילו בתקופתו של צדקיה – בגלל מעשי העם. ומדוע נמנע ההרס? כל פעם מהסיבה ההפוכה – בתקופת יהויקים העם הוא שהציל את המצב, ואילו בתקופת צדקיה המלך הוא שהציל את עמו.
- המדרש עוסק באחריות המלך ובאחריות העם בשמירה על גורל ישראל.
על פי המתואר בפרק כו – אילו דמויות בפרק אחראיות להתנהגות מוסרית של ישראל, ואילו דמויות בפרק יכולות להביא את העולם לתוהו ובוהו בשל התנהגותן הלא מוסרית?
