אַחַד הַחַיָילִים מַבִּיט לְאָחוֹר כְּדֵי לִבְדוֹק אִם מִישֶׁהוּ מַבְחִין בַּמַעֲשֶׂה. שְׂפַת הַגוּף שֶׁל דִינָה הַחֲטוּפָה מַבִּיעָה הִתְנַגְדוּת, זְרוֹעָהּ מוּפְנֵית כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֲבָל מֵהַשָׁמַיִים לֹא מַגִיעָה עֶזְרָה. כָּל הַדְמוּיוֹת הָאֲחֵרוֹת בַּצִיוּר עֲסוּקוֹת בְּשֶׁלָהֶן וְאֵינָן מַבְחִינוֹת בַּמִתְרַחֵשׁ. שִׂימוּ לֵב גַם לַצְבָעִים הַחֲזָקִים בַּצִיוּר, הַמַבְלִיטִים אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת וּמְמַקְדִים אֶת תְשׂוּמֶת הַלֵב (הַצֶבַע הָאָדוֹם שֶׁל הַשִׂמְלָה וְהַצֶבַע הַכָּחוֹל שֶׁל מַדֵי הַחַיָילִים), וְגַם לַמִבְנִים בְּחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַצִיוּר – מִבְנִים הָאוֹפְיָינִיִים לִתְקוּפַת יְמֵי הַבֵּינַיִים, תְקוּפָתוֹ שֶׁל הַצַיָיר. הַתְמוּנָה הַשְׁנִיָיה: אֲחֵי דִינָה נוֹקְמִים אֶת כְּבוֹדָהּ, תַחְרִיט שֶׁל מַאתְמֵתָאוּס מֵרִיאָן, 1630-1625. דִינָה, הַדְמוּת מִצַד שְׂמֹאל, נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַמִבְנֶה וְצוֹפָה בְּמַעֲשֵׂה הַנְקָמָה שֶׁל אַחֶיהָ. הִיא מוּגֶנֶת, וְאוּלַי כְּלוּאָה בֵּין שְׁנֵי הָעַמוּדִים וּשְׁנֵי הַלוֹחֲמִים הָאוֹחֲזִים בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הַנְקָמָה מְתוֹאֶרֶת כִּקְרָב רוֹמָאִי מַמָשׁ, וּמִתְרַחֶשֶׁת בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ מִחוּץ לַמִבְנֶה. תֵיאוּר הַקְרָב מָלֵא בִּתְנוּעָה, וְגַם הַצִיפּוֹרִים הֶעָפוֹת מוֹסִיפוֹת לַדִינָמִיוּת וְלַתְנוּעָה. בָּרוּר מֵהַתְמוּנָה שֶׁיֵשׁ מְנַצְחִים וְיֵשׁ מְנוּצָחִים.