שיטת ההגליה של הבבלים את אנשי מלכת יהודה, מלמדת על תפיסה מעמדית הקשורה בתפקידים חברתיים ובמצב כלכלי.
דלת העם
"וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים. וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (כה, יא–יב)
להמשך קריאה
בגל הראשון של הגלות, בשנת 597 לפני הספירה, הגלו הבבלים את עשירי העם, בעיקר כדי לעקור את המנהיגות. בהמשך, בשנת 586 לפני הספירה, פגעו הבבלים בכל מי שנשאר. גם אותם הם חילקו לשתי קבוצות: את "ההמון" – הם הגלו לבבל, ומה לגבי "דלת העם"?
- לפי הפסוק, במה עסקו מי שהיו מכונים "דלת העם"?
- להבנתכם, מה משמעות הביטוי "דלת העם" בפסוק? האם זה כינוי חיובי או שלילי?
- האזינו לשיר. אילו היבטים חיוביים של "כורמים ויוגבים" השיר מציג?
- מה היה האינטרס של הבבלים להשאיר באדמת יהודה את דלת העם?
קרדיט: 'שיר עד'. מילים: מתתיהו שלם (1904-1975), לחן: מתתישהו שלם (1904-1975), עיבוד: גיל אלדמע (1928-2014), ביצוע: להקת כרמון. פורסם בתאריך 31 במרץ 2017.