בימי קדם, בדיוק כמו בימינו, בגדים נועדו מצד אחד לכסות, ומצד שני לגלות דבר מה על האדם הלובש אותם. התנ"ך מזכיר לא פעם בגדים, ואפשר ללמוד מן ההקשרים השונים שהבגד היה סמל סטטוס (למשל: הכותונת היא בגד מלכוּת, הבגדים המיוחדים שהיו לאלמנות). לבגד הייתה משמעות סמלית, והעברתו מאדם לאדם הייתה ביטוי להעברת סמכות או תפקיד. במקרה שלפנינו אליהו משליך את אדרתו לפני אלישע, ובהמשך, כשייטול אלישע את אדרת אליהו, ייכנס לתפקידו כנביא.
בטקסט אכדי קדום מוזכר טקס שבו הנחת בגד בצד מסמלת ויתור על מעמד של יורש עצר.