הדמעות של לאה
"וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה." (פסוק יז)
וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" – רַכּוֹת מֵרֹב דְּמָעוֹת.
כִּי שָׁמְעָה שֶׁאֲנָשִׁים אָמְרוּ: "שְׁנֵי בָּנִים יֵשׁ לָהּ לְרִבְקָה, וּשְׁתֵּי בָּנוֹת יֵשׁ לוֹ לְלָבָן – הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן".
חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ לֵאָה: הַגָּדוֹל מָה מַעֲשָׂיו? אִישׁ רַע הוּא, שׁוֹדֵד. וְהַקָּטָן מָה מַעֲשָׂיו? "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בְּרֵאשִׁית כה, כז). וּבָכְתָה עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינֶיהָ.
(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ עמוד א)
- עַל פִּי הַמִדְרָשׁ, מָה הַהֶסְבֵּר לַמִילִים: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת"?
