האם ידעו שר המשקים ושר האופים על הנוהג הפרעוני לסגור חשבונות ביום ההולדת של המלך? האם עלו בהם חששות לקראת אותו היום?
חלומותיהם מגלים כי שר המשקים קיווה לטוב ושר האופים חשש. שר המשקים חלם להיות קרוב שוב לאדוניו ולמִשְׂרתו, ואילו שר האופים ראה בחלומו עוף האוכל מאפה מעל ראשו.
הירוגליף מצרי בחלומות השרים
"וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר, וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה, וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי."
(מ, טז-יז)
(מ, טז-יז)
להמשך קריאה
בתמונה – חלק מהמילה "מוות" בכתב הירוגליפים מצרי. המילה נכתבה מצירוף של כמה סימנים: אדם שכוב על הארץ ולידו סמל של עוף מעל כיכר לחם. העוף מעל כיכר הלחם מסמל את נפשו של המת. אם כן, שר האופים חלם למעשה שהוא מת, בעוד שר המשקים חלם על שיבתו למִשְׂרתו. יוסף, שככל הנראה הכיר את הכתב המצרי, הבין היטב את פשר המראֶה.
מבוסס על חגי משגב, "בהירוגליפית זה נשמע יותר טוב", אתר מיזם 929
- כתב ההירוגליפים המצרי (כתב חרטומים) – צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה ומבוססת על שילוב של לוגוגרמות (סימנים שכל אחד מהם מייצג מילה שלמה) ושל סימנים אלפאבתיים.
מה מוסיף ההירוגליף המצרי שבתמונה על הכתוב בפרק?
