בהיסטוריה האנושית דוגמאות רבות לבתי מלוכה אשר "הכתר עלה להם לראש", ובמקום לפעול למען זכויות נתיניהם, פעלו עבור האינטרסים האישיים שלהם וצברו רכוש וכסף רב על חשבון העם.
הכוח משחית?
"...אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ." (פסוק יא)
להמשך קריאה
לואי ה-16 היה מלך צרפת בשנים 1774–1792. בשנותיו האחרונות התמוטטה הממלכה, וניסיונותיו להיחלץ מהמשבר הביאו לפרוץ המהפכה הצרפתית. לואי ה-16 הוא דוגמה מובהקת למלך שחי חיי פאר מוגזמים וראוותניים בשעה שנתיניו רעבוּ ללחם.
לואי ה-16 ומארי אנטואנט עמדו בעין הסערה של מחאה עממית רחבה שהתפתחה לכדי "המהפכה הצרפתית". במהלך המהפכה הם הפכו לאויבי העם. ועכשיו – נחזור לפרק ולניגוד העז ששמואל מציג בין המלך לבין נתיניו.
- מדוע שמואל משתמש בכינויי שייכות באזהרותיו: "בניכם", "עבדיכם", "כרמיכם"? איזה מסר הוא מחדד כך?