"כלב לא יחרץ לשונו" משמעו שהכלבים של בני ישראל היו שקטים באותו הלילה. אז חוץ מכך שנחמד לדעת שלבני ישראל היו חיות מחמד או כלבי שמירה במצרים, למה היה חשוב כל כך לספר שהם לא נבחו?
כלב לא יחרץ לשונו
"וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל" (יא, ז)
להמשך קריאה
לפי הסבר אחד, יש בכך העצמת הצעקה של המצרים, המתוארת בפסוק הקודם.
לפי הסבר אחר, כדי להעצים את הנס – מלאך המוות, לפי המדרש, עבר במצרים והרג את הבכורות של המצרים. כלבי השמירה שבדרך כלל נובחים על פולשים, לא נבחו ולא הבריחו את מלאך המוות ולא הפריעו לו בעבודתו.
לפי עוד הסבר, כלבים הם בעלי חושים חדים, וכאשר הם מרגישים שינוי או התרגשות – הם נובחים. באותו הלילה, למרות ההתרגשות וההכנות ליציאת מצרים, הכלבים היו שקטים וקיבלו את יציאת מצרים בטבעיות.
- מה דעתכם, מדוע חשוב היה לציין את שתיקת הכלבים?
- חשבו על שימושים שונים לביטוי "כלב לא יחרץ לשונו".
- למעשה יש לא מעט פתגמים וביטויים הקשורים בכלבים. חפשו אותם!
קרדיט: Charlie Thompson/Lapland huskies barking, 2015