הרואה מארץ צוף
"וַיַּעֲבֹר בְּהַר אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ שָׁלִשָׁה וְלֹא מָצָאוּ, וַיַּעַבְרוּ בְאֶרֶץ שַׁעֲלִים וָאַיִן וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ. הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף…" (פסוקים ד-ה)

מפת הדרך בה הלך שאול בחפשו את האתונות. כרטוגרפיה: סופר מיפוי. מתוך הספר: תנ"ך לחטיבת הביניים: משבטים לממלכה – כיתה ח,עמ' 154, יד יצחק בן-צבי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2011

  כשקוראים את פסוק ה נדמה ששאול ונערו עברו בארצות רבות בחיפוש אחר האתונות, ולא ברור כיצד הספיקו לעבור מרחק שכזה בשלושה ימים.

להמשך קריאה

התשובה נמצאת במפה, אך תחילה יש להבין שלמילה "ארץ" יש במקרא כמה משמעויות. על פי אחת מהן, ארץ היא טריטוריה של שבטים, משפחות או ערים, כגון ארץ בנימין, ארץ אפרים, ארץ צוף, ארץ שועל, ארץ שלישה. ואכן, מהתבוננות במפה אפשר לראות שהם אומנם גמאו מרחק מכובד מאוד, אבל לא חצו ארצות. שאול והנער עברו בין חבלי ארץ שונים, עד שהגיעו לארץ צוף שבה נמצא הרואה, הוא שמואל.

  • ראו במפה את המסלול המעגלי של שאול והנער בחיפושם אחר האתונות, ושימו לב למרחק בין נקודת המוצא שלהם לבין הנקודה שבה מצאו את שמואל. איזו משמעות סיפורית יש לעובדה ששני המקומות כל כך קרובים זה לזה?