"יְשֻׁרוּן" – כינוי מקראי פִּיוּטִי לעם ישראל.
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – תיאור של אדם שאכל טוב עד כדי כך שהשמין, ואז בעט במי שנתן לו את האוכל. הביטוי מביע ביקורת על בני ישראל, כמי שמתמרדים נגד האל למרות כל הטוב שקיבלו ממנו.
היום משתמשים לעיתים בביטוי זה כדי לתאר את מי שהתעשר ואז הפנה עורף לידידיו ולערכיו.
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ."
(לב, טו)
(לב, טו)
- חפשו ברשת את הביטוי "וישמן ישורון ויבעט".
ציירו קריקטורה (ציור שמגחיך את המצב ומעביר עליו ביקורת) המביעה את הביטוי "וישמן ישורון ויבעט".
