וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה
"וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ." (פסוק יד)

שושנת הרוחות. LongQuattro/shutterstock.com

הבטחתו של יעקב היא המשך להבטחה שניתנה לאברהם, שזרעו יתפשט ברחבי הארץ: מערבה, מזרחה, צפונה ודרומה.

להמשך קריאה

אלוהים חוזר על מחויבותו לאבות – לאברהם וליצחק.

מלבד המילה "צפונה", שבה נשתמש גם היום לתיאור כיוון, שלושת הכיוונים האחרים מכונים אחרת בשפה המקראית.
המילה "קדם", למשל, מסמלת את נקודת מבטו של אדם שמתעורר עם זריחת השמש ומביט קדימה, למזרח, שם עולה השמש.
האות ה"א שנוספה בסוף השמות (ים – ימה, קדם – קדמה, צפון – צפונה, נגב – נגבה) נקראת ה"א המגמה. ה"א זו מורה על כיוון, בדומה למילה "אֶל".

  • התבוננו בשושנת הרוחות והחליפו את השמות המקובלים היום – צפון, דרום, מזרח, מערב – בשמות המקראיים שלהם.
  • כיצד ברכה זו, שדומה לברכת ה' לאברהם, מעידה על מעמדו של יעקב?

אתם מוזמנים להאזין לשיר "ופרצת" ששר יגאל בשן.