וחמתו בערה בו
"וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ."
(א, יב)

shutterstock.com

בעברית יש מילים רבות לכעס. אנחנו מתרגזים, כועסים, זועמים וזועפים, ובסלנג מתפוצצים מכעס, והפיוּזים שלנו קופצים.
גם בתנ"ך יש מילים רבות לכעס: חרוֹן, חרון אף, חמה, זעם, זעף, עברה, קצף ועוד.

להמשך קריאה

כשכועסים היום אומרים בלשון הדיבור ש"מתחממים" ואפילו "רותחים" מזעם, ו"אל תדליק אותי", כלומר: "אל תרגיז אותי".
בתנ"ך המילה "חמה" קשורה לעיתים באש, בבעירה. אחשוורוש ציווה על ושתי לבוא
למשתה שהוא עשה, אבל היא סירבה לבוא והמלך רתח מכעס – "וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

  • לפי הפסוק – איך אפשר לדעת שהמלך לא סתם כעס, אלא ממש כעס?