לוח בשפה האכדית המתעד הליכים משפטיים עם מעטפת חתומה, ממלכת מיטני, 1450-1350 לפני הספירה, מוזיאון המכון המזרחי, אוניברסיטת שיקאגו, מתוך ויקישיתוף, צילום: Daderot
אברם מביע חשש שההבטחה האלוהית שיהיה לו צאצא ביולוגי לא תתממש, והוא ימות ערירי וללא צאצאים ואז יירש אותו עבדו.
נוהג זה ידוע לנו מן המזרח הקדום, בעיקר מתעודות חוקי נוזי. נוזי היא עיר השוכנת במעלה נהר החידקל שבעיראק.
במאות 15-14 לפני הספירה הייתה נוזי עיר ממשל חשובה בממלכת מיתני (ממלכה שהשתרעה על מרבית שטח טורקיה). בנוזי התגלו ארכיונים ובהם אלפי תעודות השופכות אור על אורח החיים, הסדרים החברתיים וסדרי הממשל של החורים.
על פי אחת התעודות שנמצאה בנוזי, אדם ערירי מוריש את נכסיו לעבד שאותו הוא מאמץ לבן, בתנאי שהעבד ידאג לו עד מותו ולאחר מכן יקיים את חובותיו הפולחניות כלפי נשמתו.
