יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה
"...וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת-תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (פסוק יז)
רחל. פסטל. 1950 בקירוב.

רחל. פסטל. 1950 בקירוב. מציורי התנ"ך של אבל פן. באדיבות המשפחה

הָאִישָׁה הַיְחִידָה שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר בַּתָנָ"ךְ "יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" הִיא רָחֵל. מְעַנְיֵין שֶׁגַם עַל יוֹסֵף, בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל, נֶאֱמַר שֶׁהוּא "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". אָבֵּל פָּן מְתָאֵר בְּצִיוּר זֶה אֶת רָחֵל כְּנַעֲרָה גֵאָה וַאֲצִילִית, וּכְרוֹעַת צֹאן הָאוֹהֶבֶת אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִים שֶׁאוֹתָם הִיא רוֹעָה.

  • כֵּיצַד מְתוֹאֶרֶת רָחֵל בַּפֶּרֶק? מָה בָּחַר אָבֶּל פָּן לְהַדְגִישׁ בְּצִיוּרוֹ?
  • "יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה", עַל מָה מֵעִידָה הַכְּפִילוּת בַּתֵיאוּר?