יבש גלעד ידועה מִפָּרָשַׁת פילגש בגבעה. לפי שופטים כא, ח-יד, לא הצטרפו בני עיר זו אל שאר שבטי ישראל למלחמתם בבני בנימין, ולכן נענשו יושביה בעונש חמור – בית ישראל היכו אותם לפי חרב, וארבע מאות בתולות מקרבם ניתנו לבני בנימין. הסיפור הזה ומקורות נוספים מעידים שתושבי יבש היו קרובים קרבת דם למשפחות בנימין. כפי שמסופר בשמואל א יא, שליחיהם של זקני יבש גלעד באו לגבעת שאול וביקשו משאול לחוש לעזרת עירם ולהצילה מידי נחש העמוני, ששם עליה מצור. שאול נענה לבקשתם. מסתבר שצרתם של אנשי יבש נגעה לליבם של שאול ובני בנימין. שאול אסף במהירות חַיִל רב, וספר את העם במקום ששמו בזק, שנמצא בקרבת מעברות הירדן. במשך הלילה עבר עם צבאו לגלעד, ובאשמורת הבוקר הפתיע את מחנה בני עמון שצרו על יבש ועד צהרי היום היכה אותם מכה ניצחת. כשנפלו שאול ובניו במלחמתם בפלשתים בהר הגלבוע, עשו עימהם אנשי יבש גלעד חסד אחרון והביאו אותם לקבורה ( שמואל א לא, יא-יג). על פי: בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו – ג: חבב – יתת, 1965, עמ' 459. © כל הזכויות שמורות למוסד ביאליק, ירושלים.