כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל מִישֶׁהוּ "יָדוֹ בַּכּוֹל וְיָד כּוֹל בּוֹ", הַכַּוָונָה הִיא לְאָדָם שֶׁמְעוֹרָב בְּכָל דָבָר וְנִמְצָא בְּעִימוּת עִם כּוּלָם.
ידו בכול ויד כול בו
"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן". (פסוק יב)
- מָה דַעְתְכֶם: מָתַי הִתְעָרְבוּת בְּעִנְיָינִים שֶׁל אֲחֵרִים זֶה טוֹב – וּמָתַי זֶה רַע?
- נַסוּ לָתֵת דוּגְמָאוֹת לְמַצָבִים שֶׁבָּהֶם הִתְעָרְבוּת הִיא עֶזְרָה, וּמָתַי הִתְעָרְבוּת נֶחְשֶׁבֶת לְהִידָחֲפוּת לְעִנְיָינִים שֶׁלֹא נוֹגְעִים לָנוּ.