אסנת אשתו של יוסף זוכה להתייחסות מעטה בפסוקים. ספר קדום בשם "יוסף ואסנת", שנכתב ביוונית במאות הראשונות לספירה, הופך אותה לאישיות רבת עוצמה. ספר זה מספר על נערה מצרייה עשירה, עובדת אלילים, אשר הוקסמה מאישיותו של יוסף והתאהבה בו.
יוסף ואסנת
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה, וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם."
(פסוק מה)
(פסוק מה)
להמשך קריאה
היא החליטה לתקן את דרכיה, להרוס את הפסלים שאותם עבדה, לצום ולהתפלל וכך להתקרב לאלוהי ישראל ובסופו של דבר גם להינשא ליוסף. הסיפור משופע בעלילה מפותלת ובתפניות דרמטיות, ונראה שמטרתו הייתה לעודד נשים בעולם ההלניסטי להתקרב אל עם ישראל ואל תורתו, על ידי הצגת אסנת כמעין גיורת קדומה שראוי ללכת בדרכה. כך הפכה אסנת, שהתורה ממעטת לעסוק בה, לאישיות רבת עוצמה, בבחינת אור לגויים.
מבוסס על: אביגדור שנאן, "אהבת יוסף ואסנת", אתר מיזם 929
- בסיפור המקראי מדווח בלשון יבשה כי פרעה נתן את "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" לאישה ליוסף. אך במקום אחר בתורה, בספר דברים כג, ח-ט נאסר על נישואי בן ישראל ומצרייה. כיצד הספר "יוסף ואסנת" מתמודד עם קושי זה?
