כֻּלָּם הָיוּ מַעֲלִיבִים אֶת לֵאָה וּמְדַבְּרִים עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשְׂתָה, תּוֹפְרוֹת, אוֹרְגוֹת, נַוָּדִים בַּיַּבָּשָׁה, אֲפִלוּ יַמָּאִים בַּיָּם… וְהָיוּ אוֹמְרִים: לֵאָה זוֹ נִרְאֵית צַדֶּקֶת – וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת. אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת, לֹא הָיְתָה מְרַמָּה אֶת אֲחוֹתָהּ.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אֶת הַמַּּעֲשִׂים שֶׁל לֵאָה, הֶחְלִיט לְגָרְשָׁהּ,
וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהּ בָּנִים, הֶחְלִיט יַעֲקֹב לֹא לְגָרְשָׁהּ.

בראשית רבה ע״א, ב׳
ביאור שנאן לספר האגדה עמ' 53 –
ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה החדש – עם פירוש אביגדור שנאן, 2015, עמ' 53. © כנרת, זמורה, ביתן.