"כֶּסֶף עוֹבֵר לַסוֹחֵר" אוֹ: "מַטְבֵּעַ עוֹבֵר לַסוֹחֵר", הוּא בִּיטוּי לְתַשְׁלוּם בְּאֶמְצָעֵי תַשְׁלוּם יַצִיב, שֶׁיֵשׁ לוֹ בִּיקוּשׁ בְּכָל מָקוֹם, כָּךָ שֶׁהַסוֹחֵר שֶׁקִיבֵּל אֶת הַתַשְׁלוּם יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וְלַסְחוֹר בּוֹ.
לְדוּגְמָה: אִם אָדָם שִׁילֵם בְּזָהָב עֲבוּר סְחוֹרָה – הַסוֹחֵר שֶׁקִיבֵּל אֶת הַזָהָב יָכוֹל לְהִשְׁתַמֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לִקְנוֹת דְבָרִים אֲחֵרִים.
כסף עובר לסוחר
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר."
(פסוק טז)
(פסוק טז)
- תְנוּ דוּגְמָה לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁלֵם בּוֹ וְשֶׁהוּא "כֶּסֶף עוֹבֵר לַסוֹחֵר", וּלְדָבָר שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב "כֶּסֶף עוֹבֵר לַסוֹחֵר".