יַעֲקֹב מַאֲשִׁים אֶת לָבָן כִּי גָנַב מִמֶנוּ אֶת הַשָׂכָר הַמַגִיעַ לוֹ, וְעוֹזֵב אֶת בֵּית לָבָן בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. לָבָן מַאֲשִׁים אֶת יַעֲקֹב כִּי גָנַב אֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת אֱלוֹהָיו (הַתְרָפִים), וְרִימָה אוֹתוֹ בְּכָךְ שֶׁיָצָא מִבֵּיתוֹ בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. בְּרִיחָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּלִי יְדִיעָתוֹ שֶׁל לָבָן נֶחְשֶׁבֶת "גְנֵבַת לֵב", כְּלוֹמַר מַעֲשֵׂה רַמָאוּת הָרָאוּי לִגְנַאי. רָחֵל גוֹנֶבֶת אֶת הַתְרָפִים מִבֵּית לָבָן, מַחְבִּיאָה אוֹתָם הֵיטֵב וּמַכְחִישָׁה אֶת הַגְנֵבָה.