בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית בְּפֶרֶק יג אוֹמֵר אֱלוֹהִים לְאַבְרָהָם: "וְשַׂמְתִי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (פָּסוּק טז). בְּפִרְקֵנוּ אוֹמֵר אֱלוֹהִים לְיִצְחָק "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָׁמַיִם וְנָתַתִי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גוֹיֵי הָאָרֶץ" (כו, ד). מַדוּעַ מוֹפִיעוֹת בַּפְּסוּקִים שְׁתֵי דוּגְמָאוֹת שׁוֹנוֹת לְאוֹתוֹ רַעֲיוֹן? הַמִדְרָשׁ מַסְבִּיר שֶׁהַכּוֹכָבִים וְהֶעָפָר לֹא נִבְחֲרוּ רַק מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ מֵהֶם הַרְבֵּה, אֶלָא גַם מִפְּנֵי שֶׁהַכּוֹכָבִים בַּשָׁמַיִים וְהֶעָפָר בָּאָרֶץ, וּבְכָךְ הֵם מְבַטְאִים אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָכוֹל לִהְיוֹת גָבוֹהַּ וְיָכוֹל לִהְיוֹת נָמוּךְ, לְפִי מַעֲשָׂיו.