לוח השנה המקראי
"בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ."
(א, טו)

לוח גזר, המוזאון לארכאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

בלוח העברי הקדום שבתורה אין לחודשי השנה שמות, אלא מספרים סוֹדְרִים בלבד: החודש הראשון… החודש השלישי… החודש החמישי… החודש השביעי…
ספירת חודשי השנה התחילה בחודש הראשון, שהיה חודש האביב (ניסן), "רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן… לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, ב), והסתיימה בחודש השנים-עשר, תשרי.

להמשך קריאה

כאמור, בתורה אין לחודשים שמות אלא מספרים בלבד. אבל בהמשך ספרי התנ"ך, בספר מלכים, נזכרים שלושה מחודשי השנה גם בשמותיהם העבריים העתיקים (שלא נשתמרו בלוח העברי): החודש השני, אייר, נקרא "יֶרַח זיו" (מלכים א, ו, לז), החודש השביעי (תשרי) נקרא יֶרַח האיתנים (מלכים א, ח, ב) והחודש השמיני (מרחשוון) נקרא "יֶרַח בּוּל" (מלכים א, ו, לח).
שמות חודשי השנה המוכרים לנו היום הגיעו אלינו מבבל לפני כ-2,500 שנה יחד עם שבי ציון, שחזרו מגלות בבל ליהודה בשנת 538 לפנה"ס. שמות החודשים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בשפה האכדית העתיקה, ולא שמות עבריים.

מבוסס על: מתיה קם, "חודשי השנה בלוח העברי", קופצים ללוח העברי. © מטח

  • קראו חגי א, פסוק א – באיזה חודש מדובר?
  • קראו חגי ב, פסוק א – באיזה חודש מדובר?