מִנְחָה (מתנה)
"...וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו." (לב, יד)

חֵלֶק מֵהַמִנְחָה שֶׁל יַעֲקֹב, כְּשֶׁקִיבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל עֵשָׂו אָחִיו, הָיָה: "גְמַלִים מֵינִיקוֹת". הַיוֹם הַנְקֵבָה שֶׁל הַגָמָל נִקְרֵאת – נָאקָה.

להמשך קריאה

מִילָה זוֹ לֹא מוֹפִיעָה בַּמִקְרָא, וְהִשְׁתַמְשׁוּ בָּהּ בִּתְקוּפָה מְאוּחֶרֶת יוֹתֵר, בִּימֵי חָזָ"ל (חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה). מְעַנְיֵין לָדַעַת שֶׁהַנָאקָה יְכוֹלָה לְהֵינִיק אֶת הַגָמָל הַצָעִיר – שֶׁנִקְרָא בֶּכֶר – יָמִים רַבִּים בְּלִי שֶׁהִיא שׁוֹתָה בְּעַצְמָהּ.

  • מָה הָיְיתָה מִנְחָתוֹ (מַתְנָתוֹ) שֶׁל יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אָחִיו, מִלְבַד "גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת"?

קרדיט: עדר נאקות בעין הבשור/ חיים שפיר, 2017