"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. וַיֹּאמֶר: 'שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר', וַיֹּאמֶר: 'לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי'" (לב, כה-כז).