הפעם לא נעסוק במדרש של חז"ל, אלא במעין מדרש או פרשנות של הנביא הושע על עם ישראל. הושע היה נביא בממלכת ישראל בתקופת בית ראשון, זמן מועט לפני חורבן בית המקדש.
מבט אחר על יעקב
"וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". (פסוק כו)
להמשך קריאה ולקריאת המדרש
בנבואותיו ובנאומיו ניסה הושע למנוע את האסון הקרב, ולגרום לעם לשנות את דרכיו הרעות.
יעקב נחשב לאב המטונימי של עם ישראל, ובהמשך גם ישונה שמו לישראל. לפיכך הושע עוסק בסיפורי יעקב כדי לטעון טענות נגד התנהגות העם.
"וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ. בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים."
(הושע יב, ד–ה)
הנביא הושע מפרש את השם יעקב באופן שונה מפירושו בספר בראשית. על פי ספר בראשית, השם יעקב הוא על אחיזת העקב, אך הנביא הושע מבין משמעות אחרת מן השורש "עקב" – משמעות של תרמית. באמצעות פרשנותו זו של סיפור לידת התאומים הוא מוכיח את העם על התנהגותו הלא מוסרית, אשר מאפיינת אותו בשל אביו, עוד מלידתו.
- מדוע בוחר הנביא הושע דווקא בסיפור הלידה כדי להוכיח את העם על חוסר מוסריותו?