זמנהוף ראה כיצד היעדר שפה משותפת יוצר סכסוכים בין קבוצות אנושיות שונות. הוא סבר שיש צורך בשפה שתהיה משותפת לכל התרבויות והעמים, שפה שתקל על קשרי מסחר ודיפלומטיה, ואולי אף תקרב את הלבבות.

להמשך קריאה:
אומנם השפה האנגלית נחשבת כיום לשפה בין־לאומית, אך עמים רבים אינם שולטים בה, והיא גם לא הייתה השפה הבין־לאומית מאז ומתמיד. בימים קדומים הייתה זו האכדית, ולפני כמה מאות שנים בלבד הייתה זו הצרפתית. "לינגואה פרנקה" הוא המונח המתאר שפה שמשמשת לתקשורת בין דוברי שפות שונות, ובכל תקופה היסטורית היא אחרת על פי השפה של עם או של תרבות הדומיננטיים באותה עת.
לעומת ה"לינגואה פרנקה", שפת האספרנטו נועדה להיות שפה ניטרלית, שלא תשקף יחסי כוחות, אלא להפך, תאפשר קיום בשלום של כלל התרבויות. לאחר שנים של מחקר שפות, הרכיב זמנהוף "שפת גשר", בעלת דקדוק פשוט יחסית, לעומת הדקדוק והתחביר בשפות שנוצרו באופן אבולוציוני.
כיום ישנם כשני מיליון דוברי אספרנטו ברחבי העולם, אך עדיין אין היא השפה השנייה של כל אדם.
ועל זה אנו אומרים – Mojosa !
**(מוֹיוֹסַה) – "מגניב" באספרנטו