פסוק טו מספר כי מכת בכורות החלה "בחצי הלילה", כלומר באמצע הלילה (בחצות). המדרש מנסה להסביר מדוע דווקא באמצע הלילה
מידה כנגד מידה
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה". (פסוק כט)
לקריאת המדרש
ויהי בחצי הלילה… כך מצרים הפכו גזירתן על ישראל:
שיהיו עושין ביום ובלילה
ושנתנו מלאכת איש על אשה ומלאכת אשה על איש
אף האלהים הפך עליהם את הדין והרגן בלילה…
(שמות רבה יח, ט)
- הסבירו במילים שלכם את שתי הדוגמאות ל"היפוך" שעשו המצרים לבני ישראל.
- "מידה כנגד מידה" היא סוג של עונש אשר לפיו מענישים מישהו בעונש הדומה למעשה שעשה. לפי המדרש, כיצד השעה שבה התקיימה מכת בכורות היא בבחינת "מידה כנגד מידה"?