במיתולוגיה היוונית מתואר מנהגו של שודד בעיר איתקה בשם פרוקרוסטס שהיה נוהג להזמין עוברי אורח ללון במיטה בביתו, ומְעַנֶה אותם לפי מידות המיטה: אלו שהיו ארוכים ממנה – קוצצו איבריהם, ואלו הנמוכים ממנה – נמתחו כדי שיתאימו לה.
מיטת סדום
"וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם". (פסוק ה)
להמשך קריאה
מעניין שבתלמוד הבבלי מופיעה אגדה פולקלוריסטית (סיפור עממי) דומה, ועל פיה מנהגם של אנשי העיר סדום בעוברי אורח בעירם היה דומה למנהגו של פרוקסטס:
"הויא להו פורייתא דהוו מגני עלה אורחין. כי מאריך – גיזי ליה; כי גוץ – מתחין ליה"
היתה להם מיטה שהיו משכיבים עליה את האורחים. מי שהיה ארוך – מקצצים אותו; מי שהיה נמוך – מותחים אותו.
(בבלי, סנהדרין קט ע"ב)
לא ידוע איזו תרבות הושפעה מן האחרת, או האם שתי המעשיות מושפעות ממקור היסטורי אחר, של תרבות הודו או פרס. כך או כך מיטת סדום, או מיטת פרוקרוטס נותרה שם נרדף לעוול, אך לא כמו בסיפורים אלו – אין הכוונה לעינוי פיזי, אלא לעינוי מנטלי, שנובע מהניסיון לכפות על אדם להתיישר לפי חוקים או נהלים תרבותיים מסוימים.
- מהם הגלגולים ההיסטוריים והתרבותיים של הסיפור על סדום ועמורה? האם הסיפור המקראי הושפע מסיפור של תרבות אחרת או להפך?