בפרק ד מתואר רגע ההבסה של סיסרא, שר הצבא הכנעני. כפי שניבאה דבורה הנביאה, סיסרא לא הובס בידי גבר אלא בידי אישה.
מים? חלב!
"מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה." (ה, כה)
להמשך קריאה
סיסרא רץ משדה הקרב לעבר האוהל של יעל, והיא לא נבהלה ולא ברחה, להפך. היא הזמינה את סיסרא לאוהל שלה, אירחה אותו ברוחב לב, נתנה לו להרגיש נוח וכאשר הוא נרדם, שלפה את יתד האוהל והרגה אותו!
בפרק ה דבורה מהללת בשירתה את מעשיה של יעל.
היום הביטוי "מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה" משמש להבעת נדיבוּת. הסופר הישראלי הנודע ש"י עגנון, זוכה פרס נוֹבֶּל לספרות, כתב בסיפורו "בִּדְמִי יָמֶיהָ": "תני לי מעט מים, ואצוק לו טה* לתוך הכוס. ויאמר מים שאל טה נתנה לו."
*טה – תֵּה.
- סיסרא ביקש מים, ואילו יעל נתנה לו חלב. מדוע לדעתכם נתנה לו יעל חלב במקום מים? האם בשל נדיבותה, או שהייתה לכך סיבה אחרת? הסבירו את תשובתכם.
- כתבו פִּסקה משלכם ושבצו בה את הביטוי "מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה" (או ביטוי באותו המבנה, כפי שעשה ש"י עגנון).