הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם הנרדף לצפון – שמאל. היפוכו של הצפון – נגב, תימן, דרום.
בנבואות בית ראשון, בעיקר מאז הנביא ירמיהו, נעשה שימוש שונה ב"צפון": להיבט הגאוגרפי נוספו גוֹנֵי האימה והפורענות. הסיבה לכך היא שמצפון פלשו לארץ ישראל אויבים רבים, והצפון הפך בהכרה של העם למקור הרעה והסכנה. כאשר ירמיהו אומר: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (א, יד) הוא אינו יודע עדיין באיזה אויב מדובר – אשורי, בבלי, סקיתי וכדומה, אך כאשר עולה נבוכדנצר הבבלי לשלטון בשנת 605 לפני הספירה, ירמיהו פותר בעצמו את "חידת הצפון" שלו.
מצפון תיפתח הרעה
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ."
(א, יד)
(א, יד)
- התבוננו במפה ושערו – מדוע דווקא מצפון תפתח הרעה? מה היא החולשה של הצפון?
