המשל הקצר שבו השתמש דוד ניתן להבנה בשני אופנים. "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע", כלומר מעשי הרשע הם מעשיהם של הרשעים בלבד. מכאן שדוד, שחס על חיי שאול, אינו רשע.
מרשעים יצא רשע
"כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ."
(פסוק יג)
(פסוק יג)
להמשך קריאה
אך האם לשם אמירה בנאלית שכזו נדרש דוד למשל חוכמה קדמוני? לכן יש הסבורים כי דוד התכוון לרמוז באמצעות הפתגם העתיק על רשעותו של שאול, ועל מידת הדין שבה יישפט. גזר דינו של שאול יֵצֵא לפועל על ידי רשע ולא על ידי דוד, כפי שנאמר בהמשך הפסוק: "וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ".
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 196, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
- קראו את פסוקים יא-טו. מה היא הביקורת שמטיח דוד בשאול?
- כיצד הייתם משתמשים היום בביטוי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע? התאימו סיטואציה מימינו לביטוי.
