אך האם לשם אמירה בנאלית שכזו נדרש דוד למשל חוכמה קדמוני? לכן יש הסבורים כי דוד התכוון לרמוז באמצעות הפתגם העתיק על רשעותו של שאול, ועל מידת הדין שבה יישפט. גזר דינו של שאול יֵצֵא לפועל על ידי רשע ולא על ידי דוד, כפי שנאמר בהמשך הפסוק: "וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ".

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 196, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.