פרק לב בספר מדבר, אנחנו בדרך לארץ והנה באים בני שבט ראובן וגד עם בקשה למשה: "וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן."
מה??? אתם רוצים להשאר פה? כלומר לא להשלים את המסע לארץ? למה???
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד", פה, בעבר הירדן המזרחי יש המון מקום למקנה וכנראה שגם די טוב להם שם…
מה דעתכם על הבקשה שלהם?
איך אתן חושבות משה מגיב לבקשה?
משה, איך לומר, לא ממש מברך את הרעיון: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה"!!!
"אתם משאירים את כל יתר השבטים להלחם לבד? לכבוש לבד את הארץ? ואתם תשארו פה בכייף שלכם! ואיך לדעתכם זה ישפיע על יתר העם? רק יכניס בהם פחד וגם הם יחששו מהרעיון להכנס לארץ!!! בקיצור רעיון גרוע מאוד!!!"
מה עושים?
יש לכם פתרון?
לבני ראובן וגד יש! "לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." כלומר, נשאיר פה את הנשים, הילדים והצאן וכל הגברים יבואו להלחם אתכם ככוח חלוץ!!! ועד שכיבוש הארץ לא יסתיים – אנחנוו נלחם אתכם!
הצעה מעניינת… מה יעלה בגורלה?
אוקי! אומר משה. אם אתם עומדים בהבטחה עבר הירדן המזרחי שלכם!
"וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה, לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף, אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב."
משהו מוזר בפסוק הזה… שמתם לב?
מאיפה הגיע פתאום חצי משבט המנשה? לא כתוב שהוא ביקש בכלל… ולמה רק חצי?
משונה מאוד! יש כל מיני תשובות וסברות, מה התשובה שלכם?
מה אתם חושבים על הפיצול של העם וההפרדות של השבטים?
ההתפצלות של השבטים מגיעה מרצון ובחירה. לא תמיד זה המצב כשצריך להתפצל: