כיוון ששכנה ליד נהר החידקל היא הייתה עיר מסחר משמעותית ועשירה, ובתחומה היו ארמונות, מקדשים, מקומות פולחן ויצירות אומנות. ברחבי העיר ניצבו פסלים ולוחות מגולפים שבהם מתוארת ההיסטוריה של המלכים.
בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו אוצרות.
ראשון החופרים, במאה ה-19, היה החוקר הבריטי קלאודיוס ג'יימס ריץ'. אחריו חפר במקום חוקר בריטי אחר בשם הנרי אוסטין לייארד. הוא זיהה את ארמון סנחריב, אחד ממלכי אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל.
אחד הממצאים המדהימים שנחשפו בחפירות הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע כיבוש ערי יהודה שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב בפרקים יח-יט! והינה הסיפור מסופר משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
בעקבות החפירות התברר שהמלך אשורבניפאל היה לא רק לוחם אלא גם חובב היסטוריה וספרות. בארמונו גילו חוקרים ספרייה אדירה (כתובה בכתב יתדות על גבי לוחות טין) של טקסטים דתיים, ספרותיים ומשפטיים, של אשור ושל עמים קדומים להם. כך נמצא הטקסט החשוב "עלילות גִלְגָמֶשׁ", המקביל לסיפור נוח והמבול שבתנ"ך.
בהמשך החפירות במאה ה-20 התגלו ממדי האוצרות. התגלו ממצאים מלפני כ-6,000 שנה, הרבה לפני התקופה האשורית, פסלי אלילים המלמדים על הפולחן וכלי חרס המלמדים על חיי היום-יום.
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה, ובמבט לאחור פעולה זו הייתה הצלה של ממש.
מדוע הצלה? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש, ארגון אסלאמי קיצוני, הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור.