נֹחַ והטבעונות כבר לא…
"וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל." (פסוקים ב-ג)

בשר מול ירק. Lightspring / Shutterstock.com

מסופר כי לאחר המבול נֹחַ הקריב קורבן לאלוהים כדי להודות לו, ואלוהים נתן אישור לבני האדם לאכול בעלי חיים. מה קרה שם במבול שיצר חַיִץ כזה בין האדם לבין בעלי החיים?

להמשך קריאה

יש הצעות ופרשנויות שונות לסוגיה, החל מההצעה שהמבול הוא למעשה הפעם הראשונה שהטבע קם על האדם להורגו, להטביע אותו. ייתכן שהטראומה הזאת הביאה לבידול בין האדם לבין הטבע.
אפשרות אחרת היא שמאחר שנֹחַ ובני משפחתו הצילו את חיי בעלי החיים, יש להם מעין זכות טבעית על חייהם.
הצעה אחרת של חז"ל היא שכדי למנוע שפיכות דמים בין בני האדם, מקצין האל את ההיררכיה בין האדם לבין בעלי החיים.

  • השוו בין הציווי האלוהי בבראשית א, כח-כט לבין הציווי האלוהי בבראשית ט, א-ג. מדוע, לדעתכם, בחר המחבר המקראי להשתמש בנוסח דומה? מה הוא מעוניין להבליט כך?