נזיד עדשים (תבשיל). Olga Miltsova/shutterstock.com

בַּפֶּרֶק מְסוּפָּר שֶׁעֵשָׂו חָזַר הַבַּיְתָה עָיֵיף וְרָעֵב, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁיַעֲקֹב הֵכִין תַבְשִׁיל שֶׁל עֲדָשִׁים, הוּא הִסְכִּים לִמְכּוֹר לוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל מָנָה מֵהַתַבְשִׁיל. בְּיָמֵינוּ הַבִּיטוּי מְשַׁמֵשׁ לְתֵיאוּר הַחְלָטוֹת שְׁגוּיוֹת אוֹ קִצְרוֹת רוֹאִי שֶׁנַעֲשׂוֹת עֵקֶב רָעָב אוֹ צוֹרֶךְ חוֹמְרִי דָחוּף כָּלְשֶׁהוּ.

• אַתֶם מוּזְמָנִים לְהַמְחִיז מַצָב שֶׁל וִיתוּר עַל דָבָר חָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר אֲרוּחָה אוֹ דָבָר אַחֵר שֶׁהוּא זְמַנִי וְרִגְעִי.